סלטה וחוחוי

סלטה וחוחוי - Salta & Jujuy

בצפון-מערב ארגנטינה, על הגבול עם צ׳ילה ובוליביה, נמצא אחד האזורים המרשימים ביותר במדינה: הרים בכל צבעי הקשת, מדבריות מלח לבנים, עמקים של כרמים וכפרים אנדיניים עתיקים. הבסיס לטיול הוא העיר סלטה, שיש אליה טיסות ישירות מבואנוס איירס, ומשם יוצאים צפונה למחוז חוחוי ודרומה לעמקי היין. סלטה, שמכונה Salta La Linda, נוסדה בשנת 1582 והיא אחת הערים הקולוניאליות היפות בארגנטינה. סביב כיכר 9 ביולי עומדים הקתדרלה, הקבילדו ומבנים בני מאות שנים, ובמרחק כמה רחובות כנסיית סן פרנסיסקו האדומה-זהובה. במוזיאון לארכיאולוגיה של הרים גבוהים (MAAM) מוצגים ממצאים מקבורה אינקאית שנמצאה בפסגת הר הגעש ליולייאקו, וברכבל עולים לגבעת סן ברנרדו לתצפית על העיר. בערב יוצאים לפניה, מסעדה עם מוזיקת פולקלור חיה, ואוכלים אמפנדס סלטניות.

קבראדה דה אומאוואקה - Quebrada de Humahuaca

העמק הארוך של הריו גרנדה במחוז חוחוי הוכרז על ידי אונסק״ו כאתר מורשת עולמית, בזכות הנוף ובזכות אלפי שנות התיישבות לאורכו. בפורממרקה, כפר קטן של בתי אדובי, מתנשא מעל הכיכר הר שבעת הצבעים (Cerro de los Siete Colores), ומסלול הליכה קצר, Paseo de los Colorados, מקיף את הגבעות האדומות. בטילקרה מבקרים בפוקרה, יישוב מבוצר שקדם לאינקה ושוחזר בחלקו, ובאומאוואקה עולים במדרגות אל אנדרטת העצמאות ומטיילים בסמטאות המרוצפות.

מאומאוואקה עולה דרך עפר אל תצפית סרניה דה אורנוקל (Serranía de Hornocal), בגובה של יותר מ-4,000 מטר, ממנה רואים רכס שלם של משולשים צבעוניים שזכה לכינוי "ההר בן 14 הצבעים". מפורממרקה מטפסת דרך הסרפנטינות של קואסטה דה ליפאן (Cuesta de Lipán) אל מעבר שגובהו יותר מ-4,000 מטר, ומשם יורדת אל סלינס גרנדס, מדבר מלח לבן ועצום על רמת האלטיפלנו.

קפאיאטה ועמקי קלצ׳אקי

מדרום לסלטה הדרך לקפאיאטה עוברת בקבראדה דה לאס קונצ׳אס (Quebrada de las Conchas), קניון של סלעי חול אדומים שהרוח והמים פיסלו לצורות כמו גרגנטה דל דיאבלו (גרון השטן) והאמפיתיאטרון. קפאיאטה עצמה היא עיירה נינוחה בין כרמים, מבירות היין של ארגנטינה, והיין המזוהה איתה הוא הטורונטס (Torrontés), יין לבן ארומטי שגדל כאן בגובה רב. ביקב או שניים עוצרים לטעימות.

מסלול ארוך ויפה יותר עולה ממערב לסלטה בקואסטה דל אוביספו, חוצה את הפארק הלאומי לוס קרדונס, שמלא בקקטוסי ענק, ומגיע לקאצ׳י, כפר לבן ושקט למרגלות ההרים המושלגים. מקאצ׳י אפשר להמשיך דרומה לאורך כביש 40, דרך מולינוס ועמקי קלצ׳אקי, עד קפאיאטה, וכך לסגור מעגל של כמה ימים.

מתי לנסוע ואיך משלבים

העונה הנוחה היא מאפריל עד נובמבר, בעונה היבשה, עם שמיים כחולים כמעט כל יום. בחורף הימים נעימים אבל הלילות ברמה קרים מאוד. בקיץ, בין דצמבר למרץ, יורדים גשמים, האזור ירוק יותר, אבל לפעמים מפולות בוץ חוסמות דרכים לזמן קצר. סלטה נמצאת בגובה בינוני, אבל פורממרקה, טילקרה ואומאוואקה גבוהות יותר, וסלינס גרנדס ואורנוקל גבוהות בהרבה. כדאי לעלות בהדרגה, לישון לילה או שניים בקבראדה לפני היציאה לנקודות הגבוהות, לשתות הרבה, לאכול קל, ולנסות את תה הקוקה המקומי. האזור משתלב יפה עם צפון צ׳ילה: מפורממרקה עוברת דרך סלולה את מעבר הגבול Paso de Jama, ברמה הגבוהה, אל סן פדרו דה אטקמה, כך שאפשר לחבר את שני המדבריות בטיול אחד. סלטה מחוברת בטיסות לבואנוס איירס, וזו דרך טובה להתחיל או לסיים בה טיול בארגנטינה, יחד עם מפלי האיגואסו.